כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אותם…,
זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל בשקל הקדש".

מדוע דוקא מחצית השקל ?? מדוע לא שקל שלם ??

בחז"ל כתוב שתרומת מחצית השקל היותה כפרה על חטא העגל , וכשהקב"ה אמר למשה "כי תשא" ,היתה כונתו שתרומת מחצית השקל תהוה את נשיאת ראשם של ישראל שהורכן במעשה העגל.
והשאלה היא ,האם העובדה שמדובר דוקא במחצית השקל ולא בשקל שלם ,קשורה לנשיאת ראשם אחר מעשה העגל ??

אז..נתבונן רגע בנקודה המכרעת שמופיעה בסיפור חטא העגל.

כשמשה רבינו שובר את הלוחות אומרת התורה :
"ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר.

משה רבינו כשרואה את מעשה העגל שובר את הלוחות.

התורה לא מסתפקת בסיפור עצם שבירת הלוחות,אלא אף טורחת לציין את המיקום שבו נשברו הלוחות, "..וישבר אתם תחת ההר".

רש"י על המילים "תחת ההר" מבאר :
'לרגלי ההר'.
משה שובר את הלוחות לרגלי הר סיני.

למה כל כך חשוב לציין את המיקום המדויק שבו נשברו הלוחות ?
איזו חשיבות מוצאת התורה במיקום שבירת הלוחות ?

ועוד,אם כדברי רש"י שהכונה היא 'לרגלי ההר',
א"כ מדוע משנה התורה וכותבת "תחת ההר" ??

כדי לענות על השאלות האלו נצטרך לחזור מעט אחורה.

בפרשת יתרו בתאור של מעמד הר סיני אומרת התורה :
"ויוצא משה את העם….ויתיצבו בתחתית ההר".

אומר שם רש"י: 'לפי פשוטו,ברגלי ההר, ומדרשו שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית'

רש"י שם מבאר שהמיקום שבו התייצבו בני ישראל הוא 'לרגלי ההר' ,
והתורה נוקטת בלשון "תחתית ההר" כדי ללמדנו שכפה עליהם הר כגיגית.
כפי שמובא בחז"ל שאמר להם הקב"ה, אם מקבלים אתם את התורה,מוטב, ואם לאו…

לפני מתן תורה,כך מביא הרב דסלר, העלה הקב"ה את עם ישראל למדרגות גבוהות שבהם אין מקום לבלבול או להתלבטות.
עם ישראל נתעלה למדרגות של אדם הראשון קודם החטא.
"כפה עליהם הר כגיגית",אין הכונה לכפיה כפשוטה, אלא שהעלה אותם למדרגה כ"כ גבוהה שממנה רואים את האמת בצורה ברורה,היא ואין בלתה,
וממילא לא קיימת האפשרות לבחור שלא בתורה.

עד לאותה העת של שבירת הלוחות, התורה נועדה לאנשים עם ראיה בהירה וברורה.
כשמשה יורד מההר ורואה את מצבם של בני ישראל לאחר חטא העגל,
אם יתן להם את הלוחות ,ח"ו יגזר עליהם כליה.
הלוחות תואמות מצב של שלמות,
זו הברית שכרתו בני ישראל עם הקב"ה.

כשמשה רבינו שובר את הלוחות,הוא "שובר" את אותה התחייבות, את אותה הברית,כדי להציל את בני ישראל.

את "ויתייצבו בתחתית ההר" מבטל משה רבינו כש"וישבר אותם תחת ההר"
המיקום כמו שכותב רש"י בשני המקומות הוא לרגלי ההר.
אבל המשמעות טמונה ב"תחתית – תחת ההר".

הקב"ה שמסכים עם המעשה של משה רבינו
כפי שמופיע בחז"ל על המילים "אשר שיברת" –
'יישר כוחך ששיברת'
מצוה עליו לעשות לוחות שניים.

בלוחות השניים, אומר הקב"ה למשה,
"פסל לך שני לחת אבנים כראשונים".
הלוחות השניים הם מעשה ידי אדם.

"פסול לך" – אתה הוא זה שיוצר את הלוחות בכוחך שלך.
אתה כפי שאתה בתור בן אנוש, עם החולשות והנפילות, עם חוסר השלמות,
לך אכן מתאימה התורה.

"פסל לך.." זה חלק מהמהות של הלוחות השניים.

הם לא מתקיימות רק אצל מי שמושלם.
הם מתקיימות גם אצל מי שאינו שלם,גם אצל מי שהולך לעיתים בחשיכה.
הלוחות השניים ביצירתם לאחר החטא, מקבלות את הכשלון והנפילה,

ולכך הם גם דורשות "פסל לך..".
הם מקבלות את הנפילה ,אבל לא את הייאוש.
הם מקבלות את הכישלון, אבל לא את החידלון.

תעשה ותשקיע מהמקום שלך.

נשיאת ראשם של בני ישראל היתה דוקא במחצית השקל
דוקא לתת מחצית, שמסמל את הלא שלם.
את זה להביא תרומה לה'.

כי הקב"ה מחכה ל"פסל לך" של האינם מושלמים.

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]